בילע

Hebrew
Root
ב־ל־ע‎ (b-l-ʿ)

Verb

בילע / בִּלֵּעַ • (biléa') (pi'el construction)

  1. (biblical) to destroy, wipe out

Conjugation
Conjugation of בילע / בִּלֵּעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְבַלֵּעַ‎
  • action noun: בילוע / בִּלּוּעַ‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בילעתי / בִּלַּעְתִּי‎בילענו / בִּלַּעְנוּ‎
second בילעת / בִּלַּעְתָּ‎בילעת / בִּלַּעְתְּ‎בילעתם / בִּלַּעְתֶּם‎בילעתן / בִּלַּעְתֶּן‎
third בילע / בִּלֵּעַבילעה / בִּלְּעָה‎בילעו / בִּלְּעוּ‎
present מְבַלֵּעַ‎מְבַלַּעַת‎מְבַלְּעִים‎מְבַלְּעוֹת‎
future first אֲבַלֵּעַ‎נְבַלֵּעַ‎
second תְּבַלֵּעַ‎תְּבַלְּעִי‎תְּבַלְּעוּ‎תְּבַלַּעְנָה‎1
third יְבַלֵּעַ‎תְּבַלֵּעַ‎יְבַלְּעוּ‎תְּבַלַּעְנָה‎1
imperative בַּלֵּעַ‎בַּלְּעִי‎בַּלְּעוּ‎בַּלַּעְנָה‎1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.