הפגין

to-infinitive: לְהַפְגִּין ‎
action noun: הַפְגָּנָה ‎

Hebrew

Root
פ־ג־ן‎ (p-g-n)

From the root פ־ג־ן‎ (p-g-n).

הִפְגִּין • (hifgín) third-singular masculine past (hif'il construction)

Conjugation of הִפְגִּין (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְגִּין‎ action noun: הַפְגָּנָה‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְגַּנְתִּי‎		הִפְגַּנּוּ‎
	second	הִפְגַּנְתָּ‎	הִפְגַּנְתְּ‎	הִפְגַּנְתֶּם‎	הִפְגַּנְתֶּן‎
	third	הִפְגִּין	הִפְגִּינָה‎	הִפְגִּינוּ‎
present		מַפְגִּין‎	מַפְגִּינָה‎	מַפְגִּינִים‎	מַפְגִּינוֹת‎
future	first	אַפְגִּין‎		נַפְגִּין‎
	second	תַּפְגִּין‎	תַּפְגִּינִי‎	תַּפְגִּינוּ‎	תַּפְגֵּנָּה‎¹
	third	יַפְגִּין‎	תַּפְגִּין‎	יַפְגִּינוּ‎	תַּפְגֵּנָּה‎¹
imperative		הַפְגֵּן‎	הַפְגִּינִי‎	הַפְגִּינוּ‎	הַפְגֵּנָּה‎¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.