נקבר
Hebrew
| Root |
|---|
| ק־ב־ר (q-b-r) |
Verb
נִקְבַּר • (nikbár) third-singular masculine past (nif'al construction, future ייקבר / יִקָּבֵר, active counterpart קָבַר)
- to be buried, interred
- Tanack, Genesis 35:19, with translation of the Jewish Publication Society:
- וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם׃
- vatámot rakhél vatikavér b'dérekh 'efráta hí béit lákhem.
wattā́moṯ rāḥēl wattiqqāḇēr bəḏéreḵ ʾep̄rā́ṯā hī bēṯ lā́ḥem. - And Rachel died, and was buried in the way to Ephrath--the same is Beth-lehem.
- vatámot rakhél vatikavér b'dérekh 'efráta hí béit lákhem.
Conjugation
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִקְבַּרְתִּי | נִקְבַּרְנוּ | ||
| second | נִקְבַּרְתָּ | נִקְבַּרְתְּ | נִקְבַּרְתֶּם | נִקְבַּרְתֶּן | |
| third | נִקְבַּר | נִקְבְּרָה | נִקְבְּרוּ | ||
| present | נִקְבָּר | נִקְבֶּרֶת | נִקְבָּרִים | נִקְבָּרוֹת | |
| future | first | אֶקָּבֵר | ניקבר / נִקָּבֵר | ||
| second | תיקבר / תִּקָּבֵר | תיקברי / תִּקָּבְרִי | תיקברו / תִּקָּבְרוּ | תיקברנה / תִּקָּבֵרְנָה1 | |
| third | ייקבר / יִקָּבֵר | תיקבר / תִּקָּבֵר | ייקברו / יִקָּבְרוּ | תיקברנה / תִּקָּבֵרְנָה1 | |
| imperative | היקבר / הִקָּבֵר | היקברי / הִקָּבְרִי | היקברו / הִקָּבְרוּ | היקברנה / הִקָּבֵרְנָה1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.