פַארַאוֵילַה

From Latin parabola (“comparison; (Late Latin) parable; (Medieval Latin) word”), borrowed from Ancient Greek παραβολή (parabolḗ, “comparison; parable”).

פַארַאוֵילַה (paravela) f (plural פַארַאוֵילִי (paraveli))

1. word
   • 16^th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ [Lu libero de Jirmiau, The Book of Jeremiah]”, in נְבִיאִים [Neviim, Prophets]‎ (manuscript), translation of נְבִיאִים (Nəvīʾīm, “Prophets”) (in Biblical Hebrew), chapter 7, verse 8, text lines 17–18:

     אֵיקוֹ ווּאִי סְפֵירִיטִי סוּפֵירַה לִי פַארַאוֵילִי דֵי פַֿאלְצֵיטַאדַה דֵי נוּן יוּוַארֵי׃ (Judeo-Roman)

     Ecco, vui speriti supera li paraveli de falzetada, de nun juvare.

     [original: הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל־דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל׃]

     Hinnēh atem bōṭəḥîm lāḵem ʿal-diḇərê ha-ššāqer ləḇilətî hôʿîl.

     Behold, you place your hope on the words of falsehood, so as not to profit.