ריגל

to-infinitive: לְרַגֵּל
action noun: ריגול / רִגּוּל

Hebrew

Root
ר־ג־ל (r-g-l)

ריגל / רִגֵּל • (rigél) third-singular masculine past (pi'el construction)

Conjugation of ריגל / רִגֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְרַגֵּל action noun: ריגול / רִגּוּל
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	ריגלתי / רִגַּלְתִּי		ריגלנו / רִגַּלְנוּ
	second	ריגלת / רִגַּלְתָּ	ריגלת / רִגַּלְתְּ	ריגלתם / רִגַּלְתֶּם	ריגלתן / רִגַּלְתֶּן
	third	ריגל / רִגֵּל	ריגלה / רִגְּלָה	ריגלו / רִגְּלוּ
present		מְרַגֵּל	מְרַגֶּלֶת	מְרַגְּלִים	מְרַגְּלוֹת
future	first	אֲרַגֵּל		נְרַגֵּל
	second	תְּרַגֵּל	תְּרַגְּלִי	תְּרַגְּלוּ	תְּרַגֵּלְנָה¹
	third	יְרַגֵּל	תְּרַגֵּל	יְרַגְּלוּ	תְּרַגֵּלְנָה¹
imperative		רַגֵּל	רַגְּלִי	רַגְּלוּ	רַגֵּלְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.