חקק

Hebrew

Root
ח־ק־ק (ḥ-q-q)

From the root ח־ק־ק (kh-q-q) in the pa'al binyan. Cognate to Arabic حَقَّ (ḥaqqa, “to be adequate, imperative or decreed”).

חָקַק • (khakák) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נֶחְקַק)

Conjugation of חָקַק (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לחקוק / לַחֲקֹק action noun: חֲקִיקָה passive participle: חָקוּק
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חָקַקְתִּי		חָקַקְנוּ
	second	חָקַקְתָּ	חָקַקְתְּ	חֲקַקְתֶּם¹	חֲקַקְתֶּן¹
	third	חָקַק	חָקְקָה	חָקְקוּ
present		חוֹקֵק	חוֹקֶקֶת	חוֹקְקִים	חוֹקְקוֹת
future	first	אחקוק / אֶחֱקֹק		נחקוק / נַחֲקֹק
	second	תחקוק / תַּחֲקֹק	תַּחַקְקִי	תַּחַקְקוּ	תחקוקנה / תַּחֲקֹקְנָה²
	third	יחקוק / יַחֲקֹק	תחקוק / תַּחֲקֹק	יַחַקְקוּ	תחקוקנה / תַּחֲקֹקְנָה²
imperative		חקוק / חֲקֹק	חִקְקִי	חִקְקוּ	חקוקנה / חֲקֹקְנָה²
notes		Pronounced חָקַקְתֶּם and חָקַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָקַק (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לחקוק / לַחְקֹק action noun: חֲקִיקָה passive participle: חָקוּק
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חָקַקְתִּי		חָקַקְנוּ
	second	חָקַקְתָּ	חָקַקְתְּ	חֲקַקְתֶּם¹	חֲקַקְתֶּן¹
	third	חָקַק	חָקְקָה	חָקְקוּ
present		חוֹקֵק	חוֹקֶקֶת	חוֹקְקִים	חוֹקְקוֹת
future	first	אחקוק / אֶחְקֹק		נחקוק / נַחְקֹק
	second	תחקוק / תַּחְקֹק	תַּחְקְקִי	תַּחְקְקוּ	תחקוקנה / תַּחְקֹקְנָה²
	third	יחקוק / יַחְקֹק	תחקוק / תַּחְקֹק	יַחְקְקוּ	תחקוקנה / תַּחְקֹקְנָה²
imperative		חקוק / חֲקֹק	חִקְקִי	חִקְקוּ	חקוקנה / חֲקֹקְנָה²
notes		Pronounced חָקַקְתֶּם and חָקַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

(noun) חוק / חֹק (“law, statue; rule”)
(transitive) חוֹקֵק (“to legislate; flowery: to engrave, etch; flowery: to ingrain, imprint”)
(intransitive) חוֹקַק (“to be legislated”)

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.